כבר בילדותו התגלה הוקינג כתלמיד מוכשר, אך גם כתלמיד עצלן ורשלן, חסר כל משמעת. היה ילד פעיל מאוד, שאהב לטפס, לרקוד ולעסוק בספורט. אף על פי שהיה ברור שהוא נער חכם מאוד, הוא לא הצליח במיוחד בלימודים והתעניין בדברים אחרים, כמו ייצור זיקוקים, בניית דגמי מטוסים והמצאת משחקי לוח. 

​

כשהיה הוקינג בכיתה ו', העבירו הוריו אותו ואת אחיו לחינוך ביתי ושכרו להם מורים פרטיים שלימדו אותם בבית המשפחה. אביו של הוקינג ייעד אותו ללימודי רפואה, אך סטיבן הצעיר התעניין בעיקר בשמיים ובכוכבים ובסופו של דבר פנה הוקינג ללימודי פיזיקה.

 

רק במהלך לימודי הדוקטורט החל הוקינג לחוש ירידה בתפקוד המוטורי שלו. עד מהרה התברר כי הוא חולה ב-ALS, מחלת ניוון שרירים קשה. המחלה גורמת במשך הזמן לשיתוק מוחלט, אך איננה פוגעת בפעילות המוח. הוקינג הוכיח זאת בפעילות מדעית שוטפת כשהוא נעזר במחקריו במחשב ובמסנתז קול להעברת הרצאותיו. אף על פי שתוחלת החיים מיום אבחון המחלה היא שנים ספורות, הוקינג התמודד עמה חמישה עשורים.

 

סטיבן הוקינג היה פיזיקאי מוכר, שהתפרסם לא רק בזכות עבודתו התאורטית, אלא גם בזכות ספרי המדע הפופולרי שכתב, תוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם וסיפור חייו המרתק. למרות מגבלותיו הוקינג לא הפסיק לסייר בעולם, וביקר בכל היבשות, בהן אנטארקטיקה. ב-2006 ביקר בישראל ונשא הרצאה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב2018 הלך לעולמו סטיבן הוקינג, אחד הפיזיקאים המפורסמים בעולם, שפרץ את הידע על חורים שחורים ועל היקום בעודו מרותק לכסא גלגלים.

​

להמשך קריאה על חייו לחץ כאן